אחת מממטרות הארגון היא הדגשת מורשתה של העלייה החמישית, והמסורת התרבותית – חברתית של יהדות מרכז אירופה, היא מסורת "יהדות אשכנז" המפוארת. ארגון יוצאי מרכז אירופה נטל עליו כמטרה מרכזית לפעול להנצחת מורשת יהדות מרכז אירופה והנחלתה לציבור בישראל.
תוכניות לימוד
הארגוןיוזם פיתוח תוכנית להכשרת מורים ומדריכים בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי בנושא תרומתם של אנשי העלייה החמשית יוצאי הקהילות בנות התרבות הגרמנית לעיצוב פני החברה והמדינה. מתווה ראשוני לתוכנית כבר נמצא בשלבי כתיבה. התוכנית המפותחת תיתן דגש מיוחד על הערכים הרלבנטיים לימינו: ערבות הדדית, שאיפה למצוינות, השכלה, שירות ציבורי המושתת על נורמות של מינהל תקין, סובלנות וקבלת האחר. במקביל גויסו כבר חלק מעל מחצית מהמשאבים הנדרשים לצורך כתיבת התוכנית.
לכבוד שנת ה-75 אותה ציין ארגון יוצאי מרכז אירופה ב2007, החליטה נשיאות הארגון על יוזמה להקדשת יער בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, ליוצאי מרכז אירופה והעלייה החמישית. החלטה זו הינה המשך טבעי למסורת ארוכת שנים של תרומה למפעל הציוני ולחינוך הדורות הבאים. ההיענות רבה ומבצע גיוס התרומות בעיצומו. ייקים ותיקים וצברים נרתמים ותורמים עצים כמתנה ליקירים ולציון ארועים אישיים ומשפחתיים, בשם עסקים ולהנצחת בני משפחה וקהילות. אתר היער - כ-80 דונם יער ב"הר אחים" בין יודפת להררית. גובהו כ-500 מ' וממנו תצפית מרהיבה אל החרמון, צפת, ארבל וכנרת, מצפה הררית, בקעת סכנין, כרמיאל ועוד. זהו אזור ישוב יהודי קדום מתקופת המשנה וכיום אזור שבעיקרו יערות, מרעה חופשי וכרמי זיתים. סוג היער מעורב, רובו עצי מחט אורן ירושלים וכן אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית וצמיחת חורש ים תיכוני. אל היער דרכי גישה טובות, כביש וכורכר. הכוונה לקיים "יער חי" ובו פעילות ביוזמת הארגון: טיולים בשילוב ביקור במוזיאון הייקים בתפן, משלחות וקהילות מחו"ל, פעילויות נופש , פעילויות ספורט ותלמידים, תנועות נוער ועוד. במאי 2007, יצא "קול קורא" לכל יוצאי מרכז אירופה, ייקים ותיקים וצברים וכל אשר ירצה להצטרף, להשיא תרומה להקדשת עצים ולטיפוח היער. על כל תרומה מקבל התורם תעודת הוקרה של ארגון יוצאי מרכז אירופה וקק"ל.
בשנת 2001 נחנך בגן התעשייה בתפן המוזיאון ל"יהדות דוברת גרמנית- המרכז למורשת הייקים" שהוקם ביוזמתו של התעשיין יוצא גרמניה סטף ורטהיימר. בשנת 2004 נחתם חוזה שותפות בין ארגון יוצאי מרכז אירופה לבין סטף ורטהיימר שבעקבותיו שודרג המוזיאון. בשנת 2005 נחנך המוזיאון מחדש. המוזיאון מציג בהרחבה את פועלם ותרומתם של הייקים בארץ ישראל בתחומים מרכזיים שונים ואת השפעתם של אנשי התרבות הגרמנית שעלו לארץ על עיצוב צביונה המערבי של מדינת ישראל. זאת תוך שילוב סיפור עברה המפואר של יהדות מרכז אירופה בגרמניה אוסטריה וצ'כיה עד ימי מלחמת העולם השנייה.
תערוכות
פעילות נוספת של הארגון בתחום שימור מורשת העלייה החמישית והנחלתה התקיימה באוקטובר 1993 בירושלים בהצגתה של תערוכה בנושא "הייקים בעלייה החמישית", לציון 60 שנה לעלייתם וקליטתם של העולים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה ותרומתם לבניין הארץ. התערוכה הוצגה במשך 3 שנים ב-21 ערים בכל רחבי גרמניה.
ימי עיון
בין האירועים הבולטים שיוזם ארגון מרכז יוצאי אירופה ניתן למנות את ימי העיון במגוון תחומים. כמו, יום העיון שנערך בתפן על תרומת הרופאים שבאו מגרמניה ואוסטריה להתפתחות מערכת הבריאות בארץ,יום עיון נוסף, הרמן שטרוק – אמן ההדפס.
כנסים
במסגרת העשייה לשימור והנחלת המורשת נערך במאי 2004 כנס בינלאומי עתיר משתתפים במשכנות שאננים בירושלים, בנושא "הייקים". במרכז הכנס עמדה תרומתם של יוצאי ארצות דוברות הגרמנית בבניין ופיתוח הארץ, הכלכלה, המדע, התרבות, האומנות, החינוך, המשפט והתקשורת.במקביל לכנס המדעי התקיימו מופעי תרבות ותערוכות שעסקו בנושא. הכנס אורגן על-ידי המרכז לאתיקה ע"ש אדנאור וקרן ירושלים בשיתוף עם הארגון.
מכון מחקר
.אחת הפעולות המובילות בתחום היא החלטתם של יוצאי גרמניה בישראל, אנגליה וארצות הברית להקים בשנת 1955 את "מכון ליאו בק" , לחקר המורשת היהודית בארצות דוברות גרמנית בעת החדשה. המכון הוקם לשם איסוף חומר היסטורי, חקירתו המדעית, והכנתו לפרסום עבור אנשי מדע והקהל הרחב כאחד. המטרה הייתה ליצור המשכיות למחקרים ולתרבות היהודית שנקטעו בעקבות השואה. בין מייסדיו של המכון היו מרטין בובר, גרשום שולם, זיגפריד מוזס, ואחרים. מידי שנה המכון מוציא לאור מספר רב של ספרים וחיבורים מדעיים בתחומי חברה, התרבות, המדע והכלכלה. פרסומים אלה, כמו גם כנסים בין-לאומיים שנערכו בארצות שונות, הקנו למכון ליאו בק שם עולמי בקרב המוסדות המדעיים והעלו את קרנו של חקר תולדות היהודים המרכז אירופה בקרב תחומי מחקר חשובים אחרים. מכון ליאו בק פועל בשלושה מרכזים ירושלים, ניו-יורק לונדון. לכל אחד מהמרכזים תפקידים מיוחדים. המכון בירושלים אחראי בין השאר על הוצאת ספרים ומונוגראפיות לקורא העברי, ופועל לעידוד חוקרים בישראל בעבודתם. אחת ממשימותיו המרכזיות של הארגון הושלמה לפני מספר שנים בכתיבתם של ארבעה כרכים, העוסקים בתולדות יהודי גרמניה מאז המאה ה – 15.
אירועים
בין השנים 2005 – 2007 הארגון קיים שורה של אירועים וכינוסים , כולם בנושא מורשת- הייקים ותרומתם להקמת המדינה ולחברה בישראל. האירוע ב"צוותא" ת"א, בו סופר סיפור הייקים והתיאטרון העברי- המתח בראשית התפתחותו של התיאטרון העברי בין התפיסה המזרח-אירופית (הבימה והאוהל) לבין התפיסה המרכז-אירופית (הקאמרי) ; את ערב סיפורי הייקים (לאנגזם לאנגזם) בהפקת יוסי אלפי בתיאטרון גבעתיים; מפגשים שהוקדשו לפועלם של השופט חיים כהן וראש עירית ירושלים לשעבר טדי קולק ז"ל,ואת שורת ההרצאות לפורום צאצאי הייקים במשכנות-שאננים בירושלים ועוד ועוד.
תיקים וצברים נרתמים ותורמים עצים כמתנה ליקירים ולציון ארועים אישיים ומשפחתיים, בשם עסקים ולהנצחת בני משפחה וקהילות.
רטהיימר שבעקבותיו שודרג המוזיאון. בשנת 2005 נחנך המוזיאון מחדש. 
באוקטובר 1993 בירושלים בהצגתה של תערוכה בנושא "הייקים בעלייה החמישית", לציון 60 שנה לעלייתם וקליטתם של העולים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה ותרומתם לבניין הארץ. התערוכה הוצגה במשך 3 שנים ב-21 ערים בכל רחבי גרמניה.
.jpg)
ים והתיאטרון העברי- המתח בראשית התפתחותו של התיאטרון העברי בין התפיסה המזרח-אירופית (הבימה והאוהל) לבין התפיסה המרכז-אירופית (הקאמרי) ; את ערב סיפורי הייקים (לאנגזם לאנגזם) בהפקת יוסי אלפי בתיאטרון גבעתיים; מפגשים שהוקדשו לפועלם של השופט 
