ארגון יוצאי אירופה

ליל הבדולח

בתשיעי ובעשירי לנובמבר 1938, נערכו מהומות אלימות כנגד היהודים בכל רחבי  גרמניה ואוסטריה. תוך מספר שעות אלפי בתי כנסת ובתי עסק יהודים נשרפו ונהרסו. בפעם הראשונה, עשרות אלפי יהודים נשלחו למחנות ריכוז גרמנים רק בשל יהדותם. מאורעות אלו נודעו אחר כך בתור "ליל הבדולח" (בגרמנית " Kristallnacht") - על שום הזכוכיות המנופצות של חלונות הראווה שהתפזרו ברחובותיה של גרמניה.

ביום שני ה-9 בנובמבר קיים ארגון יוצאי מרכז אירופה בשיתוף מוסד יד ושם את הטקס השנתי המסורתי, לציון יום השנה ה-71 לאירועי "ליל הבדולח". הטקס התקיים השנה ב'בית טרזין' שהוקם כדי להנציח את זכרם של היהודים ששהו בגטו טרזיינשטאט.

יקינתון MB, גיליון מס' 236
רק ההסלמה המואצת, שהגיעה לשיאה ב"ליל הבדולח" יצרה מצב שאילץ אותם להיערך להגירה המונית ומיידית. בעקבות אירועים אלו הפכה עזיבתם של היהודים את גרמניה ממהלך מושכל והדרגתי של הגירת מהגרים למנוסת פליטים.

"ליל הבדולח" הוא השם שניתן לפוגרום האכזרי שנערך ביהודי גרמניה ואוסטריה בימים 10-9 בנובמבר 1938. הפוגרום כונה בשם "ליל-הבדולח" (בגרמנית Kristallnacht), בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו כתוצאה מניפוץ שמשות בבתי הכנסת, בתי העסק והמגורים של היהודים.

במאמר זה ד"ר מירון מציג כיצד היה "ליל הבדולח" נקודת מפנה בהיסטוריה הקצרה אך רבת משמעות של תולדות היהודים הגרמנים תחת המשטר הנאצי. ד"ר מירון מראה כיצד דפוסי חיים ואופק ציפיות שהצליחו היהודים הגרמנים לפתח מאז עליית הנאצים לשלטון החלו להתערער במהלך שנת 1938 ובאו אל קיצם בעקבות ליל ה- 8 -9 בנובמבר.

שריפת בתי כנסת, שריפת ספרים, מכות והשפלות. ניצולים ישראלים, נזכרים ברגעי האימה שחוו בליל הבדולח בגרמניה, לפני 70 שנה בדיוק, במסגרת פרויקט מיוחד של ארגון יוצאי מרכז אירופה.

יצאנו לבית-הספר כמו תמיד. זה זמן-מה שבית ספרנו שכן בבית הכנסת. צעקו לעברנו: "יהודים! תחזרו הביתה! בית הספר שלכם בוער!" לא האמנו להם.

אציג את עצמי ואת משפחתי בעזרת 4 תאריכים במאת השנים האחרונות אשר בעקיפין השפיעו עליי את השפעתם- 4 תחנות מאוד משמעותיות- בעיניי- של קורות עמנו באותה תקופה.

MB יקינתון, גיליון 228
המאמר על "המילה שנמחקה" עוסק בשינוי טקסט שביצע הסופר הגרמני הנודע הרמן הסה באחד מספריו, שנים לאחר שיצא הספר לאור. הספר נכתב לפני ליל הבדולח ולפני השואה, ה"תיקון" נעשה לאחר ובעקבות הטרגדיה של יהודי גרמניה.

MB יקינתון, גיליון 228
זה היה בית-כנסת מפואר. המפואר ביותר בפרנקפורט וכנראה גם בכול גרמניה. כשהגעתי עמד כבר קהל רב והתבונן בשריפה וכל פעם שלהבות האש התגברו הקהל הגרמני הריע ופרץ בצהלה. כמובן היה לי עצוב מאוד וגם פחדתי שמישהו יכיר אותי.

לאחר אירועי ליל הבדולח, הוריד שלמה את הכיפה סופית, והחליט שהדת כבר איננה רלוונטית עבורו. תיק הזכוכיות שנאספו מחלונות בית הכנסת בהמבורג היה תלוי מעל מיטתו.

בבית נודע לי מה קורה באותו היום. לא אני ולא הוריי עזבנו את הבית אז. היה זה יום מפחיד, יום שגרם לנו לחשוב אחרת. עד אז אמרנו לעצמנו שלנו לא יקרה שום דבר. לא היינו עשירים. אך המקרה 'הודיע' לנו שאנו בסכנה, כי לא חשוב המעמד. הייתי אז בת ½ 16.

MB 228
Sonntag, den 9. November 2008 zwei Veranstaltungen mit offiziellem Charakter an die Gewalttaten, die die Schoa einleiteten.