ארגון יוצאי אירופה
MB יקינתון 2010

האיחוד החקלאי – תנועה ותיקה ומשגשגת/מאת עמרם קליין



האיחוד החקלאי – תנועה ותיקה ומשגשגת
מאת עמרם קליין


הייקים באים
רבים מקוראי היקינתון MB שמעו על תנועת האיחוד החקלאי. חלקם מקשרים אותה עם כפר שמריהו, שבי ציון ומושבים אחרים. עם זאת, יש לדעת כי כיום האיחוד החקלאי הוא תנועת התיישבות הכוללת כ-80 יישובים ואגודות חקלאיות החל מהממשה לפברושבה יסוד-המעלה (1883), אילנייה (סג'רה) (1901), מנחמיה (1902), מגדל (1920) וכלה ביישובים חדשים יחסית כמו קורנית (1978) ותלמי יוסף (1982). מכל מקום, ההתארגנות הראשונית לתנועת ההתיישבות של היישובים הללו החל רק עם תחילת עליית הייקים, יהודי מרכז-אירופה, לארץ ישראל. הם הקימו את הכפרים השיתופיים של המעמד הבינוני כמו רמות השבים (1933), גן השומרון (1934), כפר ביאליק (1934), כפר שמריהו (1937), שדה ורבורג (1938), רמת הדר (1938), שבי ציון (1938), בית יצחק (1939) ושער-חפר (1940) ועוד.

היישובים הללו התארגנו בארגון הכפרים השיתופיים שהמזכ"ל שלה היה עולה מגרמניה בשם משה לֶפבֶּר (1967-1912). הוא עלה ארצה בתחילת 1934. הוא הצטרף למושב כפר ביאליק, וכנראה, מיד החל בטיפול באינטרסים המשותפים של רמות השבים, גן השומרון וכפר ביאליק כלומר לפני כ-75 שנה. ארגון הכפרים השיתופיים תמך במשך הזמן גם בקבוצות חקלאים מנהרייה, יקנעם, פרדס חנה ועוד. משה לפבר שימש גם כמנהל המחלקה החקלאית של ארגון עולי מרכז-אירופה באמצע שנות ה-40. ב-1952, התאחד ארגון הכפרים השיתופיים עם מועצת החקלאים הפרטיים שייצגה את האגודות החקלאיות במושבות. האיחוד ההוא הוביל להקמת "המועצה החקלאית". למזכ"ל שלה מונה איש רמות השבים, עו"ד קרל איגל (1966-1900). כאן המקום להזכיר את תרומתו של האגרונום ד"ר לודוויג פינר (1979-1890) שהיה מנהל האגף למעמד הבינוני בהסתדרות הציונית וליווה בחזונו ובכושרו הארגוני את היישובים הללו לאורך שנים רבות.  

הקמת מוסדות התנועה
בראשית ימיה של התיישבות המעמד הבינוני, קמו גם מוסדות כלכליים שסייעו ליישובים אלה להתבסס מבחינה כלכלית. הרבה ממוסדות אלו נוהלו ע"י עולים ממרכז-אירופה כמו אדווין מאירסון (בית יצחק), פריץ וייסנשטיין בהנהלת "טנא" ודוד שלוסברג בניהול "הספקה" שנוסדו ב-1942, מוסד הביקורת "בחן" (1944), מחלבות "טנא נוגה" (1953), התאחדות משקי רביה ומדגרות (1961) וחברת "עמית" (1962).
ב-1962 הפכה המועצה החקלאית לאיחוד החקלאי ולמזכ"ל שלה מונה עמנואל פרידלנדר (2008-1926) ששימש עודעו"ד קרל איגל משנת 1956 מנהל האגודה בית יצחק.

ניתן לומר, עם כל הענווה, כי עולי מרכז-אירופה השפיעו רבות על עיצוב דרכו של האיחוד החקלאי לפחות ב-50 השנה הראשונות לקיומו.
לאיחוד החקלאי הצטרפו המושבות הוותיקות הנ"ל שאוכלסו על ידי התנועה במתיישבים צעירים וכן אגודות חקלאיות וחוות חקלאיות ויישובים שונים. בין האגודות החקלאיות נמנו אגרא כפר סבא, אגרא רמת השרון, אגרא אבן יהודה ועוד.

עקרונות התנועה העיקרון המרכזי של תנועה זה הוא אי השתייכות מפלגתית. בעוד שיתר תנועות ההתיישבות של המדינה בדרך ואחרי קום המדינה היו מזוהות עם מפא"י, מפ"ם, הפרוגרסיביים, מפד"ל, חירות ועוד, ליישובי האיחוד החקלאי לא הייתה שייכות למפלגה זו או אחרת. היעדר ליווי מפלגתי צמוד היקשה לא פעם על המתיישבים  בכל הנוגע להשגת תקציבים, הלוואות והסדרים שונים. עם זאת, הביאה העצמאות הרעיונית ליצירת אווירה חיובית וקונסטרוקטיבית בכפרים השיתופיים הללו ולהתפתחות משמעותית של חיי החברה ליציבות הכלכלית בהם. רובם של המתיישבים ביישובי התנועה אינם קשורים בערבות הדדית כלכלית כמקובל בזמנו בהתיישבות העובדת. הסדר זה גרם בזמנו להרבה מתיחויות וסכסוכים בתוך המושבים והקיבוצים הללו. הקיבוצים עוברים, כידוע, בחלקם תהליך של הפרטה וחלק מהמושבים הופכים בהדרגה ליישובים קהילתיים. המודל של כפר שיתופי הוכיח אם כן את עצמו כמתאים ביותר בגמישותו למציאות הכלכלית והחברתית בישראל.

מפעלי התיישבות
האיחוד החקלאי רואה במפעל התיישבות יעד מרכזי למדינת ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו על ידי התנועה שישה יישובים בבקעה – חמרה (1971), בקעות (1972), מכורה (1976), רועי (1978), ורד יריחו (1980) ורימונים (1982). כמו כן, הוקמו חמישה יישובים בגוש שגב ובסביבתו – קורנית (1978), מנוף (1979), שכניה (1980), ואבטליון (1987). יישוב אחד ברמת הגולן, נווה אטי"ב (1971) ושלושה יישובים בחבל שלום –יבול (1981), דקל (1982) ותלמי יוסף (1982).  היישוב הצעיר ביותר הוא קבוצת הגליל (ענבר) שהוקם ב-1993. עוד יישוב מתארגן כיום למרגלות הר מירון – קדיתא. 

עקרונות נוספים
האיחוד החקלאי דוגל בפיתוח ענפים חקלאיים חדשניים לצד עידוד תחומי מלאכה, תעשייה ותיירות,  תוך עידוד יוזמה עסקית של כל מתיישב לפי כישוריו. ראוי לציין כי פיתוח הלול המודרני וחממות הפרחים החלו ביישובים אלו. כאמור, לא קיימת בדרך כלל בכפרים השיתופיים ערבות הדדית אך ההנהלות שם אינן מתעלמות מקשיים של חבר זה או אחר ועושות הכל כדי להבריא את המצב במעמנואל פרידלנדרשקו.

בניגוד לתנועות התיישבות אחרות שבהן יש אחידות כלומר רק מושבים או רק קיבוצים. הרי שבאיחוד החקלאי יש מגוון רחב: כפרים שיתופיים, כפרים קהילתיים, אגודות חקלאיות (התאגדות של חקלאים באותו ישוב), אגראות (אגודות חקלאיות ביישובים עירוניים כמו באבן יהודה) וכן חוות חקלאיות.

ביישובי האיחוד החקלאי קיים חופש בחירה מוחלט בענייני דת, מצפון וזהות פוליטית. כמו כן, קיימת פתיחות לגבי דעות הזולת. חברים דתיים וחילוניים, שמאלניים וימניים, יכולים לחיות זה לצד זה בהרמוניה מלאה. 

תנועת נוער
באיחוד החקלאי קיימת גם תנועת נוער פעילה שנוסדה ב-1987. כיום היא פועלת ב-50 יישובים וחברים בה כ-5,000 חניכים. מטרות תנועת הנוער הן חינוך לאהבת הארץ והכנתם של החניכים למעמד אזרחים מעורבים חברתית, טיפוח מנהיגות צעירה וטיפוח קשרים בין החניכים בכל חלקי הארץ. מטרה נוספת היא חינוך להגשמה במסגרת ההתיישבות החקלאית והתעשייתית. תנועת הנוער מקיימות מחנות בפסח ובקיץ, טיולים ופעולות אחרות.
יו"ר האיחוד מאז 1994 הוא מוטי דלג'ו (שדה ורבורג) והמזכ"ל הוא דוד קוכמן (כפר הרי"ף). מנהל מחלקת ההתיישבות הוא ירון סלומון (כפר אביב).
----------------------------------------------------------------
הערת המערכת:עמנואל פרידלנדר ז"ל (2008-1926) כיהן כיו"ר הנהלת הכפר בית יצחק-שער חפר בשנים 1994-1956, כמזכ"ל האיחוד החקלאי בשנים 1985-1962. כיו"ר האיחוד החקלאי בשנים 1986-1985, כיו"ר חב' מקורות בשנים 1981-1977 וכיו"ר ועדת הכספים בארגון יוצאי מרכז-אירופה בשנים 2000-1995.


מתוך ה- MB יקינתון - פסח תש"ע, מרס-אפריל 2010, גליון 239.


ביטאון ה-"MB יקינתון", בעריכת מיכה לימור, מופץ אחת ל 6 – 7 שבועות לחברים ולמנויים . לקבלת עותק לדוגמה הרשמו באמצעות "צור קשר" באתר.    

 

הדפסשלח לחבר